״נשמתנו היא בית. וכאשר אנו נזכרים בבתים, בחדרים, אנו לומדים לשכון בתוך עצמנו. 

ניתן לראות זאת כבר עכשיו, דימויי הבית צועדים בשני הכיוונים: הם נמצאים בתוכנו בה-במידה שאנו נמצאים בתוכם."   - גסטון בשלאר, הפואטיקה של החלל. 

​

מרץ 2020  - 

תערוכה ״בגוף אחד״  נפתחת בגלריה לאומנות ישראלית במרכז ההנצחה בטבעון.

כמה ימים אחרי, סגר ראשון - 

קורונה.

​

רחל נכנסת לסטודיו שלה ומתחילה לצייר את מה שסביבה בעיקר את מה שבתוך הסטודיו.

​

״כל הסובב אותי החל להסתחרר. התחלתי לצייר סקיצות קטנות ולבחון זוויות, הבנתי שברצוני לבטא את הנראה אך לא באופן ריאליסטי. רציתי להביא נקודת מבט אחרת. נקודת מבט שנלקחת מכמה נקודות שונות בחלל שיחד בציור אחד מייצרות חלל אשלייתי.״ - רחל נמש  

​

רחל מציירת תמונות דחוסות. תמונות שבמבט ראשון ברור שמצוייר בהן חדר/סטודיו אך למעשה במבט שני וקרוב יותר ניתן להבחין שאי אפשר לאחוז באף צורה, הכל תעתוע ובחלקו הגדול מופשט.

​

בציוריה היא  מתכתבת עם ציורי טבע- דומם של המאסטרים ומושפעת מאומנים עכשוויים כמו סיסלי 

בראון, ג׳ניפר  פאוקר ועוד.

​

בציור האחרון, ״מחכה למלאכים״ ציור שלמעשה ״מסיים״ את הסדרה ואת התערוכה, רחל מתבססת ומושפעת מהקומפוזיציה של פוסן. מסקיצות החלל והטבע דומם ומצרפת הכל יחדיו .

​

במהלך התקופה היא מציירת סקיצות קטנות וסקיצות גדולות ומתמודדת עם השאלה הניצחית מה טוב יותר לציור? גדול?קטן? האם הפרטים הרבים בתמונות הגדולות תורמות או מחסירות מהתמונה. בתערוכה בחרנו להעמיד את התמונות הגדולות וה״סקיצות״ זו ליד זו על מנת לתת לצופה לחוות את השאלות בעצמו.

 

רחל נמש ציירת, תושבת תמרת בעמק יזרעאל.  בעברה עסקה בעיצוב תכשיטים. תלמידתו של הצייר אלי שמיר.

 

אוצרות: יפעת גולן ושירלי ברלב